ניווט בספר
אתם וודאי מכירים את זה. תמיד כשנולד תינוק יש כמה שמות על הפרק, אומרים ששמו של אדם מעיד עליו. אני מכיר לא מעט תמירים נמוכים וכמה יפות מכוערות ובכל זאת, השם של האתר שלי "המקור" לא נבחר בכדי. "המקור" מתחבר לי למקורי ומשם לאמיתי שזהו גם שמי. אני קופירייטר שמתעסק בשלל הרבדים של העשייה הקריאטיבית ובכלל זה בעיקר בכל מה שקשור לכתיבה אולם לא רק. כפי שתוכלו להתרשם באתר, היכולות שלי ורסטיליות ולכן תמצאו שם גם תסריטים לטלויזיה וגם פרסומות לרדיו, שירים,סיפורים,פרינט וכו'. כרגע אני עוסק בכתיבה ועריכת תוכן מקדם באינטרנט. כתיבת תוכן מקדמת אתרים נחשבת לאחד התחומים המתפתחים ביותר בשנים האחרונות. היכולת שלי ושל הכותבים אותם אני עורך ללכת על החבל הדק שבין מימוש היצירתיות מחד והכתיבה מכוונת המטרה מאידך מאתגרים כל יום מחדש. כל מי מכם שנכנס, ראה ואני מקווה מאוד גם התרשם, מוזמן לפנות אלי בתור עורך התוכן של חברת האינטרנט "אסטרטג" העוסקת בקידום אתרים באינטרנט ואנחנו נקדם אתכם בצורה היעילה, הטובה והמהירה ביותר. הצעות ופרויקטים בכל נושא אחר יתקבלו כמובן בברכה.
זרעי קיץ
עשור למותו של מאיר אריאל, אחד מגדולי המשוררים, הכותבים והיוצרים שידעה מדינתנו הקטנטונת. מאיר, היה שייך לדור אחר. לא סתם בין שלל כינויו דבק בו הכינוי "הצנחן המזמר", בעוד שהיום רבים מזמרינו משתמטים מחובתם המוסרית, מאיר אריאל, כפי שהיטיב לבטא זאת לא אחת בשיריו, ראה בשירות הצבאי חלק מההוויה והחובה הישראלית. בנוסף, מאיר אריאל היה קיבוצניק עם כל המטען הכרוך בזה.
דייט, קסאם ומה שביניהם
הלכתי לבליינדייט. קבעתי ב 22:00 בלילה בבר שקרוב אלי. הגעתי לפתח הבר וחיכיתי בחוץ. לידי חיכתה עוד בחורה. הסתכלתי עליה והיא עלי. זאת לא הייתה הבחורה. היא בטח גם מחכה לדייט. כל העיר הזאת מחכה לדייט. כל אדם שני הוא דייטומן. סוף סוף היא הגיעה, זיהיתי אותה.
חסן בדג'ייב
עברתי עם האופניים ליד חדר האוכל בקיבוץ, כאשר צעקה רמה עצרה אותי: "אמיתי, עצור רגע". זה היה עידו. "שמע, אם אתה רוצה, אנחנו נוסעים ביום שבת לבלומפילד למשחק פתיחת העונה נגד בית"ר". הייתי צריך לעכל את זה. השנה הייתה 1993 ,הייתי בכיתה ז' ונסיעה לבלומפילד, מגרשה של קבוצתי האהודה הפועל ת"א, הייתה חזקתם של מבוגרי הקיבוץ בלבד, או של הילדים שלהוריהם היו קשרים עם המבוגרים בלבד.
סר אריק איינשטיין
פארק הירקון מעולם לא נראה לי מואר יותר. שנים שחיכיתי להופעה הזאת וכשסוף סוף היא הגיעה לא התכוונתי לוותר עליה בעד שום הון שבעולם. תחנות הרדיו שידרו ספיישלים לכבוד המאורע והטירוף סביב הכרטיסים לא ידע גבול. כדי להשיג כרטיס הייתי צריך לחכות כמעט 6 שעות במשרד הכרטיסים "לאן" עד שלבסוף השגתי שלושה כרטיסים: אחד בשבילי ושניים בשביל שני אחי.
עראק זחלאווי
המקור- תדמיינו לעצמכם מדף של משקאות. כל הבקבוקים מסוג אחד. וויסקי, כל סוגי הוויסקי האפשריים: יקרים, יקרים מאוד ונדירים. בין כל הבקבוקים עומד לו בקבוק אחד אחר, עראק עלית - 17 שקל שנקנה אצל הרוסי מהפיצוצייה מתחת לבית שלי ב 2 בלילה. אז נכון, לעראק אין את הסקס אפיל של הוויסקי אבל יש לו דבר אחר, נשמה. ונחשו מה, הוא לא מתיימר להיות וויסקי.
רונה
אמרתי לה שהיה נפלא. הכי נפלא שהיה לי מעודי. היא נשקה לי קלות בעורף ואמרה: "אני יודעת גם לי". רונה הייתה אישה כבת 43, היא בדיוק התגרשה מבעלה לאחר 20 שנות נישואין והייתה להם בת אחת משותפת בגיל שבע עשרה. יצא לי להתוודע לרונה כאשר ביקשה ממני עזרה בכתיבה של מאמר. במהלך הכתיבה הייתי לה כאוזן קשבת, היא שפכה את ליבה בפניי ואני בדיוק הייתי שם כדי לתת לה כתף.
מנהלי קריאייטיב יקרים
תדמיינו לעצמכם מדף של משקאות. כל הבקבוקים מסוג אחד. וויסקי, כל סוגי הוויסקי האפשריים: יקרים, יקרים מאוד ונדירים. בין כל הבקבוקים עומד לו בקבוק אחד אחר,עראק עלית - 17 שקל שנקנה אצל הרוסי מהפיצוצייה מתחת לבית שלי ב 2 בלילה. אז נכון, לעראק אין את הסקס אפיל של הוויסקי אבל יש לו דבר אחר, נשמה. ונחשו מה, הוא לא מתיימר להיות וויסקי.
יום שישי את יודעת
היה זה יום שישי רגיל. ישבנו: אימא, אבא אני ושני אחי הגדולים מסביב לשולחן . אימא הכינה אמפנדס עם בשר כמו שרק היא יודעת ואבא סיפר כמה בדיחות. רובן לא מצחיקות. היה לו מן מנהג כזה בימי שישי לספר בדיחות לא מצחיקות. סבא שלי התחיל עם זה ואבא שלי ממשיך. רותם שהוא האח הגדול במשפחה מנסה לשמר את השושלת אבל ללא הצלחה. הוא מצחיק מידיי.
מתמטיקה שלי
ישבתי בכיתה במקום הקבוע שלי שורה שנייה צמוד לקיר. יוגב בדיוק העביר לי את הדף של ה"ארץעיר" המשחק הקבוע שלנו בשיעורי המתמטיקה. שוב נתקענו בחיה באות ו'. מירי המורה שלי למתמטיקה סיימה לכתוב עוד נוסחה מייגעת על הלוח. הסתכלתי על הלוח וכמו בפעמים הקודמות שהסתכלתי עליו לא הבנתי כלום. בשיחת ההורים האחרונה ישבתי עם שני הורי מולה והיא אמרה להם ש "לאמיתי יש עיניים מאוד יפות, רק חבל שהוא לא מבין כלום".
סיני
כל אחד והחו"ל שלו. אצל דודים שלי חו"ל תמיד מתקשר לאירופה (כמובן שהקלאסית),אצל ידידה שלי חו"ל מתקשר להודו ובשביל ההורים שלי חו"ל זה ת"א. ואצלי? מצד אחד זה מסע לפולין ומצד שני קפיריניה בברזיל מצד אחר זה טיול גמלים בפטרה ובאותה נשימה זה ריקוד סלסה סוער בקולומביה ככה ש… למה להכביר במילים. תבלו.