אני אוהב את השעות הקטנות של הלילה
שעות שקטות,עייפות, אף פעם לא מתלוננות
אני יושב בחדר, מנסה לתפוס אחת
חמקמקה,שובבה היא בורחת
אלי היא קורצת ואומרת
אולי נשחק בתופסת?
או אולי מחבואים או דג מלוח
אין לך סיכוי מולי זה הימור בטוח!
אין לי הרבה זמן תחליט מהר
השחר עולה ואסור לי לאחר
ואני מחייך לעברה
והיא אלי מזעיפה פנים
כמו ילדה קטנה שמתביישת מבנים
ורציתי להגיד לה המון דברים

לתל אביב נוסעים
לעיר הגדולה
עיר רחוקה ממש דמיונית
שעה וחצי במהירות בינונית
עיר של קוסמים ונוודים
משוררים ואמנים
עיר של אנשים
איך לומר זאת
קצת אחרים
עיר של הצגות ומופעים
חיי תרבות ונסיכים
עיר גדולה ולפעמים גם זרה
ממש לא מאותה המדינה
בתי קפה ומסעדות
שירה עברית
ואפילו זונות
ויש ים ונשים יפות
צעירים וצעירות
מכל המינים
מכל המקומות
מתקבצים להם כאן
בעיר האפשרויות
השמועה כבר פשטה

הנה הוא מגיע לקראתי
חיוך שובב, זוהר, קורן
כמה תכשיטים אתם מכירים שמתנשאים לגובה של כמעט שני מטר
לא קושרים את שרוכי הנעליים ואוהבים לאכול מנגו ירוק?
אז זהו, שאני הכרתי אחד כזה
היכרות עמוקה ממש לא שטחית
עשרים וחמש שנים של חברות אמיתית
חברות אמיתית ופשוטה
חברות ללא מילים או התחייבות
חברות מלאה באהבה
אתה היית העוגן, הבית, המקשר
חיברת את כולנו שונים ומגוונים
ולא פעם גם חלוקים

היינו נפגשים פעם בשבועיים
ביפו, בשעת בין ערביים
גרעינים שחורים וקרטון שתייה
זה מה שהיה לי להציע לה
בפגישה הראשונה
פגישה מאכזבת,כואבת
לחלוטין לא מספקת
למחרת היא התקשרה
אני מצטערת אמרה
בוא ניתן לזה עוד הזדמנות
אני לא מוכנה לוותר כל כך בקלות
ומאז כבר עברו השנים
ואנחנו עדיין מרגישים מאוהבים
לא כמו זוג צעיר שזה הרגע נישא
ורוצה להיכנס ישר למיטה
יותר כמו בהתעלסות ארוכה