היה זה יום שישי רגיל. ישבנו: אימא, אבא אני ושני אחי הגדולים מסביב לשולחן . אימא הכינה אמפנדס עם בשר כמו שרק היא יודעת ואבא סיפר כמה בדיחות. רובן לא מצחיקות. היה לו מן מנהג כזה בימי שישי לספר בדיחות לא מצחיקות. סבא שלי התחיל עם זה ואבא שלי ממשיך. רותם שהוא האח הגדול במשפחה מנסה לשמר את השושלת אבל ללא הצלחה. הוא מצחיק מידיי. הוא כבן 29 וגר בת"א, בדיוק עכשיו הוא מסיים את לימודי הכלכלה ועומד לעזוב את הקיבוץ. למעשה זה אינו משהו חדש בקיבוץ. כל מי שיכול עוזב וגם מי שלא יכול. רותם הלך לפריזר והוציא משם שלושה בקבוקי גולדסטאר. הוא הביא בקבוק אחד לי ואחד לארז. ארז הוא האח השני שלי. הוא כבן 26 והתחיל עכשיו את לימודי המשחק שלו. תמיד הוא היה שחקן. למרות שרותם הכי מצחיק אצלנו במשפחה ארז תמיד היה מופיע בכל הצגה ובכל אירוע משפחתי ובית ספרי. לארז יש חברה כבר שנתיים, קוראים לה מיכל, היא די חמודה למרות שהיא לא מדברת הרבה. אנחנו תמיד צוחקים ש"ארז מדבר גם בשבילה". הם גרים ביחד בדירה שכורה בת"א באזור פרישמן ולפי הסיפורים שלו הולך להם ממש טוב. האמת, לא ידענו אם ארז ילך ללמוד או לא. הוא בדיוק חזר מדרום אמריקה וממש רגע לפני פתיחת הלימודים הלך לאודישן אצל יורם לוינשטיין והתקבל. מזל של אלופים. לפני כשבועיים רותם וארז עשו מנוי לבלומפילד לשער 7. רותם תמיד רוטן שהפועל מפסידה בגלל ארז "הוא המנחוס שלנו ועכשיו כשהוא עושה מנוי עדיף כבר לא לעלות למגרש" אמר לי בחיוך. הם לא מפסיקים לשגע אותי שני האחים שלי "איתי, מתי אתה בא כבר לבקר אותנו?" מילא שארז ורותם אומרים את זה אבל לאחרונה הצטרפה למקהלה גם מיכל. "ניקח אותך לטיילת ולנמל ולבית קפה ו.." " "שום בית קפה!" פסק בנחרצות אחי הבכור. "איתי בא איתנו לשתות אלכוהול ולהתחיל עם בחורות, אם הוא רוצה קפה שישתה בבית". אז כפי ששמתם לב אני איתי והשתחררתי לפני כחודשיים. את הזמן בינתיים אני מעביר בעבודה בשדה .יחד איתי השתחררו להם עוד כשלושה חברים טובים, ככה שבסה"כ אני לא לבד. הקיבוץ שלנו הוא די חור ואם לומר את האמת די משעמם כאן. אז כשמשעמם מעשנים ואם נמאס לעשן (ונמאס) אז שותים. רק גולדסטאר. התכנון שלי זה לעבוד בקיבוץ שנה ואז לנסוע לדרום אמריקה. כולם כאן נוסעים לדרום אמריקה אחרי השחרור. יש כאן אפילו אחד שהיה שם כבר 6 פעמים, הוא ממש יכול לקנות כבר כרטיסיה חופשי - חודשי. אימא ביקשה שאעביר לה את המלח. היא הייתה קצת מתוחה. היא הרימה את הראש ואמרה שיש לה משהו לספר לנו."לנו יש מה לספר" תיקן אותה אבי. "לא קל לי לומר את מה שאומר" הקול שלה שהיה בדרך כלל ברור וחד נסדק. היא תופפה בעצבנות על השולחן. הסתכלתי על שני אחי הגדולים וראיתי אותם מביטים בה. "אני לסבית" היא סוף סוף אמרה. רותם וארז שתקו. אימא שלי, שלנו, בגיל 60 אומרת לנו שהיא לסבית. הסתכלתי על אבי, הוא החזיק את ידה של אימי. "יש לי חברה שאני מאוד אוהבת" היא הוסיפה. "כבר כמעט שנה שאביכם יודע את זה והיום החלטתי שהגיע תורכם". עברו להן כמה שניות של הלם כשלפתע ראיתי את רותם מרים כוסית. "לחיי אימא" הוא שאג ומזג לכל אחד כוסית של וויסקי משובח, כזה ששומרים רק לאירועים באמת חשובים וארז חייך והוסיף בשקט " לפחות סוף סוף אני לא היחיד בבית הזה שיש לו חברה...".