אמרתי לה שהיה נפלא. הכי נפלא שהיה לי מעודי. היא נשקה לי קלות בעורף ואמרה: "אני יודעת גם לי". רונה הייתה אישה כבת 43, היא בדיוק התגרשה מבעלה לאחר 20 שנות נישואין והייתה להם בת אחת משותפת בגיל שבע עשרה. יצא לי להתוודע לרונה כאשר ביקשה ממני עזרה בכתיבה של מאמר. במהלך הכתיבה הייתי לה כאוזן קשבת, היא שפכה את ליבה בפניי ואני בדיוק הייתי שם כדי לתת לה כתף. היא הייתה בערך כ 1.65, שזופה במידה וחמה ככבשן לוהט. רונה סיפרה לי שהיא מרגישה ריקנות. "בקיבוץ אין לי חֵברַה, כולם נשואים והגרושים ממש לא מציאה". הייתי כבן 24 ולאחר אין ספור צפיות ב"מיס רובינסון" ידעתי בדיוק שהיא היא ה"מיס רובינסון" שלי. כשחזרתי מהבריכה צלצל הפלאפון, היא הייתה על הקו. "תשמע אמיר, מאיה ישנה היום אצל חברה והייתי שמחה אם תוכל לבוא,יש לי עוגה שהכנתי והמים כבר רותחים". ידעתי בדיוק לאן רונה חותרת ועם זאת הבנתי את המורכבות של לעשות את זה עם מישהי מבוגרת שבנוסף לכל היא והגרוש שלה חברי קיבוץ ויש להם ילדה שמבוגרת מאח שלי רק בשנתיים. תמיד הרי, הברכה או הגילה התורנית בדיוק יראו אותך בכניסה או ביציאה או בעמידה או תוך כדי והפה שלהן הרי יכול לפרנס לול תרנגולות שלם. מצד שני, התקשיתי לגבור על יצרי. כבר קרוב לארבעה חודשים שלא ידעתי אישה. יש לי ידידה שמכריזה שאם היא בלי סקס שנה היא מרימה כוסית לחיים ומכריזה על "בתולדת", ממש לא רציתי לאמץ את המנהג הזה לעצמי. חשקתי ברונה עוד כשהייתה נשואה והייתה מתהלכת עם מכנסי ספורט אדומים קצרים מסביב לגדר. היא הייתה סקסית והיא ידעה את זה. כולם ידעו שהיא יודעת את זה אבל לא עשו דבר. לאחר הגירושין התרוצצו להן שמועות שהיא נכנסה לדיכאון ובכלל שהיא קצת לא בסדר אבל אותי כל זה לא עניין. הסתכלתי בשעוני, השעה כבר הייתה כמעט 20:00 בערב. לקחתי את אופני הבר מצווה שלי ורכבתי אל עבר ביתה. דפקתי על הדלת, היא פתחה לי לבושה טרנינג כחול וגופיה לבנה. מבעד לחרך הדלת ראיתי את סימה מסתכלת עלי ומתלחששת לה עם ברכה. רונה חייכה לעברי, היא הדיפה ריח משכר של בושם שהתפזר לו בין שיערה הגלי. עיני השקד שלה היו נעוצות בי. רק בי. הסטתי את המבט והיא אמרה שהמים תכף ירתחו "מה אתה מעדיף, עוגיות בראוניז או סורבה פסיפלורה?". בקושי יכולתי לדבר ופלטתי רק ש"זה לא משנה, באמת, תביאי מה שיש". "אז איך העבודה בגד"ש?" שאלה אותי דרך אגב, בעודה מערבבת את החלב, השבתי לה, שאנחנו בעיצומו של הקיץ ואין כל כך מה לעשות. רונה הייתה מחנכת ומורה ללשון בבית הספר האזורי. "שמעתי שאתה יודע לכתוב יפה", השבתי לה שאני כותב לא רע אבל תודה על המחמאה. " אני בדיוק עובדת על הכנת מאמר ויש כאן ביטויי סלנג שאשמח שתעזור לי לפרשם". היא הניחה את מחברת הדפים על השולחן וידה התחככה בידי. הזעתי. אוי, כמה שהזעתי. לפתע הרגשתי את כף רגלה מטיילת על ברכי החשופה. כל מה שרציתי באותו הרגע זה לקחת את רונה ולהתעלס איתה לעולמים. מובן שלא העזתי לעשות דבר. רונה, ששמה לב לתחושת הבלבול, שאלה אותי אם זה נעים לי. לא פציתי הגה, רק הנהנתי לה עם הראש כאומר "תמשיכי". "אמיר", היא הפנתה אלי את מבטה. "אתה חושב שאני סקסית"? "תראי רונה, את האישה הכי סקסית בקיבוץ, אני בטוח שאת יודעת את זה". היא קרבה אלי את פניה. "היית רוצה עכשיו להיכנס איתי לחדר השינה ו..." היא גלגלה את זה על הלשון שלה והעבירה רפרוף קל על השפתיים. לפתע בלי להבין בדיוק מה אני עושה התקרבתי אליה ונשקתי לה. לא היינו צריכים לומר עוד דבר. היא כרכה את ידיה סביבי והובילה אותי לחדר השינה. מחדר השינה יצאנו רק למחרת בבוקר, זה היה לילה קסום, מאותם הלילות שאתה יודע שהדברים כבר לא יהיו אותו דבר כשתקום בבוקר. התעלסנו שעות וצחקנו והתנשקנו והייתה בינינו תאוות בשרים בלתי אפשרית ועם זאת שלמה ומושלמת כמו שרק סקס בין אישה בשלה ורעבה וגבר צעיר ומלא און יכול להיות. אמרתי לה שהיה נפלא. היא רכסה את החזייה השחורה, הסתובבה אלי ונשקה לי על הלחי. "להתראות". התלבשתי במהירות ועמדתי לצאת. ביציאה לכיוון האופניים שלי נתקלתי בברכה. היא עשתה לי מארב הגיחה בהפתעה מאחורי השיחים. היה נדמה לי כאילו היא צבועה צבעי הסוואה ואפילו הזיתי שאני רואה פחית של טונה פתוחה ממנת המארב שלה . "בוקר טוב אמיר" היא אמרה לי בפרצוף ממתיק סוד שיודע הכול. "גם לך" השבתי לקונית והמשכתי בנסיעה. למחרת ובימים הבאים חיכיתי לטלפון מ רונה שלא הגיע. כשהייתי נכנס לחדר האוכל ראיתי את כולם מתלחששים ומסתכלים לעברי. את רונה לא פגשתי יותר, אבל את ברכה כן. יום אחד, תפסתי אותה נוסעת בשבילי הקיבוץ, חסמתי לה את הדרך ועצרתי. הסתכלתי לה טוב טוב בלבן של העיניים ואמרתי: "חשבתי שתשמחי לדעת, שהיה פשוט נפלא".