עשור למותו של מאיר אריאל, אחד מגדולי המשוררים, הכותבים והיוצרים שידעה מדינתנו הקטנטונת. מאיר, היה שייך לדור אחר. לא סתם בין שלל כינויו דבק בו הכינוי "הצנחן המזמר", בעוד שהיום רבים מזמרינו משתמטים מחובתם המוסרית, מאיר אריאל, כפי שהיטיב לבטא זאת לא אחת בשיריו, ראה בשירות הצבאי חלק מההוויה והחובה הישראלית. בנוסף, מאיר אריאל היה קיבוצניק עם כל המטען הכרוך בזה. הוא היה חבר ומזכיר קיבוץ משמרות שבזמנו החופשי גידל פרחים לשאיפה וגלגול והגדיר מחדש את השפה העברית בשלל חיבורי מילים והטיות לשון מאיר אריאליות. ההוויה הקיבוצית כמו גם הצבאית שהזכרתי קודם לכן שזורה בלא מעט משיריו של אריאל. אחד הדברים שלי באופן אישי עושים טוב, זה הידיעה, שלא משנה כמה אנשים ינסו לפרש את שיריו, למצוא בהם כוונות נסתרות או השד יודע מה, יש דברים בשיריו שאם לא גדלת בבית ילדים וראית את הגננת שלך מזדיינת עם הגנן לא תדע הוויה קיבוצית מהי. מאיר אריאל היה משלנו ועוד איך משלנו. הוא אמנם עזב את הקיבוץ (כמונו) אולם הקיבוץ לא עזב אותו ועם לכתו בטרם עת, גם לא יעזוב אותו לעולם. אני באופן אישי התוודעתי לשיריו של אריאל עם גיוסי לצבא. אחד מחברי לפלוגה היה מעריץ גדול של שיריו ודרכו גיליתי עולם מופלא ונפלא של משורר ענק ששילב מילים, תוכן, וירטואוזיות ואם יורשה לי (למרות שאני כבר משוחד) גם גאונות בכתיבתו. תמיד שואלים אותי איזה שיר של מאיר אני הכי אוהב, אז התשובה כמובן קשה עד בלתי אפשרית אולם אחד השירים שאני באופן מאוד אוהב נקרא מים מתוקים, תהנו.

מים מתוקים
מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל

אהובתי היא כמו ארץ מדבר
לא מתמסרת קל אם בכלל
להצגות שלי היא לא קהל
אפילו שרוצה אותי כבר
דוחה כל גינונים של מחזר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר

אהובתי היא כמו ארץ מדבר
יש בה נקיון בוהק וצח
שאם אני מעט מלוכלך
אפילו שרוצה אותי כבר
לא תתן להתקרב, לא תעתר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר

היא לא אוהבת כשאני מדבר
היא אומרת שאני משקר
אפילו בשתיקה
כמו לא שווה
אפילו יריקה

היא בטח לא שוכחת
ועדיין לא סולחת
לימים ארוכים ארוכים
כבר מזמן היתה עוזבת
אלמלא היתה חושבת
שתמצא בי מים מתוקים

אהובתי היא כמו ארץ מדבר
דוקרת כצור, צורבת כעקרב
חודרת לעצם כרוח קדים קרה
אפילו שרוצה אותי כבר
מייבשת אותי לראות אם אשאר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר
דווקא אז אני אוהב אותה יותר.