ניווט בספר
היומן של אמיתי יעקובי
עראק זחלאווי
המקור- תדמיינו לעצמכם מדף של משקאות. כל הבקבוקים מסוג אחד. וויסקי, כל סוגי הוויסקי האפשריים: יקרים, יקרים מאוד ונדירים. בין כל הבקבוקים עומד לו בקבוק אחד אחר, עראק עלית - 17 שקל שנקנה אצל הרוסי מהפיצוצייה מתחת לבית שלי ב 2 בלילה. אז נכון, לעראק אין את הסקס אפיל של הוויסקי אבל יש לו דבר אחר, נשמה. ונחשו מה, הוא לא מתיימר להיות וויסקי.
זרעי קיץ
עשור למותו של מאיר אריאל, אחד מגדולי המשוררים, הכותבים והיוצרים שידעה מדינתנו הקטנטונת. מאיר, היה שייך לדור אחר. לא סתם בין שלל כינויו דבק בו הכינוי "הצנחן המזמר", בעוד שהיום רבים מזמרינו משתמטים מחובתם המוסרית, מאיר אריאל, כפי שהיטיב לבטא זאת לא אחת בשיריו, ראה בשירות הצבאי חלק מההוויה והחובה הישראלית. בנוסף, מאיר אריאל היה קיבוצניק עם כל המטען הכרוך בזה.
הבונקר
לפני כ 6 שנים בעודי משוטט לי ברחבי ארגנטינה הגיעה הבשורה לאוזני. נפתח דאנסבר חדש בקיבוץ.
פסח כשר
יומיים לפני פסח סבתא שלי נפטרה. לקחתי אוטובוס מת"א ונסעתי למושב כדי להשתתף בלוויה. כאשר הגעתי לצומת של המושב ראיתי מודעת דבוקה לתחנת האוטובוס, זאת הייתה מודעת האבל של אחות של סבתא שלי שנפטרה בדיוק לפני כחודש. מתחתיה הדביקו את המודעה של סבתא שלי. במהלך ההלוויה אחד הרבנים (היו שלושה) נתן נאום ציוני בדבר חשיבותן של בנות ישראל הקדושות לבוא הגאולה ואיך אנחנו הגברים לא מעריכים אישה טובה.
מנהלי קריאייטיב יקרים
תדמיינו לעצמכם מדף של משקאות. כל הבקבוקים מסוג אחד. וויסקי, כל סוגי הוויסקי האפשריים: יקרים, יקרים מאוד ונדירים. בין כל הבקבוקים עומד לו בקבוק אחד אחר,עראק עלית - 17 שקל שנקנה אצל הרוסי מהפיצוצייה מתחת לבית שלי ב 2 בלילה. אז נכון, לעראק אין את הסקס אפיל של הוויסקי אבל יש לו דבר אחר, נשמה. ונחשו מה, הוא לא מתיימר להיות וויסקי.
El mejor hostal
En un ano y medio he vivido en varios hostales. Para mi la calidad de un hostal no se basa solo en su precio, sino en la calidad humana de sus duenos y colaboradores. Yo como un muchilero que tenia que calcular mis gastos segun mi "pobre" presupuesto, no podia parar en los hostales caros asi que tenia que buscar los hospedajes baratos con Buena onda.
las experencias de un viajero israeli en America Latina
Primero que nada me voy a presentar. Mi nombre es Amitai Yaacobi, soy israeli, tengo 29 anos y fui mochilero en america latina durante 1 ano y medio. En este sitio les voy a contar: cuentos, chismes, situaciones, anecdotas
השיפודיה של בוסי
אמרתי לליאור שחייבים ללכת למסעדת בוסי בשכונת התקווה. הסברתי לו שדודו בוסי בן המשפחה וסופר מוכשר בפני עצמו עשה קידום מכירות מצוין למסעדה בספריו ואני כבר לא יכול להתאפק לראות את שיחי הכבש והפרגית נצלים להם על מנגל הפחמים הקטן. עליתי עם יואב וליאור שני חברים ותיקים מהקיבוץ על מונית, חצינו את תל אביב והגענו לשכונה. במהרה מצאנו את המסעדה. בכניסה עמדה לה אישה מבוגרת שקיבלה אותנו בסבר פנים מחייך.
דייט, קסאם ומה שביניהם
הלכתי לבליינדייט. קבעתי ב 22:00 בלילה בבר שקרוב אלי. הגעתי לפתח הבר וחיכיתי בחוץ. לידי חיכתה עוד בחורה. הסתכלתי עליה והיא עלי. זאת לא הייתה הבחורה. היא בטח גם מחכה לדייט. כל העיר הזאת מחכה לדייט. כל אדם שני הוא דייטומן. סוף סוף היא הגיעה, זיהיתי אותה.
המילון הקיבוצי
א. ארוחת ארבע - ארוחת שהוגשה בשעה 15:00 וכללה בד"כ סנדביץ` עם מרגרינה.
אקונומיה- שם מאוחסנים כל הבשרים שנערי הקיבוץ היו סוחבים באישון לילה.
ב. בית התינוקות- מקום אכסונם של התינוקות שרק נולדו.
ג. גד"ש- בלי ראשי התיבות זה נשמע הרבה פחות סקסי - גידולי שדה. כל ילד בקיבוץ חלם לעבוד שם.
גולדסטאר- שם נרדף לבירה. הכי זול ו..זהו.