ניווט בספר
- warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, function '_print_mail_access' not found or invalid function name in /home/comillion/domains/comillionold.co.il/public_html/includes/menu.inc on line 454.
- warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, function '_poll_menu_access' not found or invalid function name in /home/comillion/domains/comillionold.co.il/public_html/includes/menu.inc on line 454.
- warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, function '_poll_menu_access' not found or invalid function name in /home/comillion/domains/comillionold.co.il/public_html/includes/menu.inc on line 454.
פסח כשר
יומיים לפני פסח סבתא שלי נפטרה. לקחתי אוטובוס מת"א ונסעתי למושב כדי להשתתף בלוויה. כאשר הגעתי לצומת של המושב ראיתי מודעת דבוקה לתחנת האוטובוס, זאת הייתה מודעת האבל של אחות של סבתא שלי שנפטרה בדיוק לפני כחודש. מתחתיה הדביקו את המודעה של סבתא שלי. במהלך ההלוויה אחד הרבנים (היו שלושה) נתן נאום ציוני בדבר חשיבותן של בנות ישראל הקדושות לבוא הגאולה ואיך אנחנו הגברים לא מעריכים אישה טובה. אישה טובה (ע"פ הרב) "תדאג לבעלה ותחזיר אותו בתשובה, הכול טמון באשה" קונן הרב המזוקן והמנוזל. אימא שלי לא יכלה להתאפק ובין דמעה אחת לשנייה החלה לצחקק בעוד הרב ממשיך לירוק לכל עבר. בסיום ההלוויה דוד שמעון השוטר שחט תרנגולת. ז'ורז'ט אחות של סבתא שלי אמרה שצריך לשחוט תרנגולת משום ששתי אחיות שנפטרו תוך חודש זה סימן למזל רע. לקחנו את הראש של התרנגולת וקברנו אותו בצד ליד סבתא. חזרנו מההלוויה ישר לסוכת האבלים. בפנים התווכחו להם שלושה רבנים: אחד טוניסאי, שני תימני ושלישי עיראקי על הדרך בה המשפחה צריכה להתאבל. לבסוף הוחלט על הרב הטוניסאי. בתוך האוהל היו הרבה אנשים. רובם לא הכירו אותנו "מי אתם?" "אתם לא הבנים של..." "אתם ממש דומים ל.." אנחנו אגב, הנכדים. אמנם הנכדים מהקיבוץ אבל עדיין נכדים. הרב הטוניסאי לקח אותנו לשיחה ואמר לנו שאסור להגיד חג פסח שמח אלא רק חג כשר. אז אמרנו. אחרי זה הוא אמר שאסור לשיר את השירים בהגדה אלא רק לדקלם. אז דקלמנו. הוא הוסיף ואמר שצריך להישאר שבוע בבית למרות שהשבעה נגמרת אחרי יומיים בגלל החג. אז אימא שלי נשארה. אחות שלה שנשואה לתימני אמרה לי שהיא מעדיפה את הרב התימני "הוא לא כזה כבד כמו הטוניסאי, הוא היה משחרר אותי אחרי יומיים". למחרת הסדר הגיע בעלה התימני שהחליט לעשות תיקון ולחטוף אותה הביתה. האמת, זה היה מעשה רומנטי שלולא נתקל בסירוב עיקש של האחות הבכורה שטענה ש"התימנים לא יכולים לחטוף אף אחד מקסימום להיחטף" היה יכול בפעם הראשונה לשבור את מילתו של הרב הטוניסאי ואולי להחזיר את אימי הביתה ולמנוע ממנה עוד לילה של כפיות על המזרון הירוק עם אחד מאחיה. אולם מילתו של הרב הטוניסאי לא נשברה. כוס מיץ התפוזים "קריסטל" שבידי כבר כמעט והתרוקנה לה עד תום, הדודות המיוזעות כבר הבטיחו לי שידוך הולם אחרי ששמעו שאני כבר בן 29 ולא נשוי פלאס ובטני איימה להתפקע מרוב אוכל. ובאמת אלו היו שלושה ימים מטורפים ששילבו בין העצב גם הרבה צחוק והרי חכמים ממני כבר אמרו שהצחוק מיטיב לבריאות ובכלל באיזה עוד משפחה שוחטים תרנגולת, חוטפים אישה,ישנים כפיות עם האח וכל זה תוך כדי שתית כוס מיץ תפוזים קריסטל?