בשיחת פלוגה האחרונה דודו המ"פ הודיע לנו ששבוע הבא יוצאים לנופש באשקלון. זה היה אמור להיות הנופש הראשון אחרי כמעט שלוש שנים בצבא. הנופש היה אמור להתחיל ביום ראשון ולהסתיים ביום חמישי ביציאה שלי לחופשת השחרור המיוחלת. האמת היא שדודו נתן לי את הסכמתו "לקצר טווחים" ולצאת לחופשה כבר ביום שלישי. באותו שבוע היה אמור להתקיים המשחק הגדול של הפועל ת"א נגד צ'לסי בבלומפילד.

לפני כשבוע חזרתי לקיבוץ לשישבת. כהרגלי בקודש יום שישי (כשאני בקיבוץ) תכננתי לשתות משהו יחד עם החברים. הפאב שלנו שבינתיים נהפך לדאנס בר אזורי מלא כל יום שישי במאות מבלים ונוצר מצב שאם אתה רוצה למצוא פאב קיבוצי טוב כדאי שתחפש אותו בקיבוץ ת"א. בכל מקרה, תומר הציע שנקפוץ לשם ברכב שלו. הסכמנו מייד.

אני אוהב את השעות הקטנות של הלילה
שעות שקטות,עייפות, אף פעם לא מתלוננות
אני יושב בחדר, מנסה לתפוס אחת
חמקמקה,שובבה היא בורחת
אלי היא קורצת ואומרת
אולי נשחק בתופסת?
או אולי מחבואים או דג מלוח
אין לך סיכוי מולי זה הימור בטוח!
אין לי הרבה זמן תחליט מהר
השחר עולה ואסור לי לאחר
ואני מחייך לעברה
והיא אלי מזעיפה פנים
כמו ילדה קטנה שמתביישת מבנים
ורציתי להגיד לה המון דברים

לתל אביב נוסעים
לעיר הגדולה
עיר רחוקה ממש דמיונית
שעה וחצי במהירות בינונית
עיר של קוסמים ונוודים
משוררים ואמנים
עיר של אנשים
איך לומר זאת
קצת אחרים
עיר של הצגות ומופעים
חיי תרבות ונסיכים
עיר גדולה ולפעמים גם זרה
ממש לא מאותה המדינה
בתי קפה ומסעדות
שירה עברית
ואפילו זונות
ויש ים ונשים יפות
צעירים וצעירות
מכל המינים
מכל המקומות
מתקבצים להם כאן
בעיר האפשרויות
השמועה כבר פשטה