היינו כבני שלוש. באחד הלילות לפני שהושכבנו לישון היו ההורים שלנו במצב רוח משעשע ושאלו כל אחד מאיתנו מי הבעל של כל אחת מהאמהות שלנו. שאלו את יואב מי הבעל של שרה והוא ענה בלי לבזבז שנייה – "מיכה", שאלו את אור מי הבעל של חנה והוא מייד ירה - "זאב", כך המשיכו את הסבב עד שהגיעו אלי. "עמית הם שאלו אותי, "מי הבעל של המטפלת אהובה?" כולם ציפו שאגיד רובן שהיה בעלה על פי חוק, אולם אני ללא היסוס אמרתי "אבימלך". השתררה דממה ואח"כ נשמע צחוק היסטרי מצד כל הנוכחים בחדר. כולם בקיבוץ ידעו על הרומן של אהובה המטפלת ואבימלך הגנן, אבל בקיבוץ כמו בקיבוץ שומרים הכול בבטן. מסתבר שכול בוקר הייתה אהובה לוקחת אותנו לטיול ברחבי הקיבוץ ונתקעת (תרתי משמע) שעות בנוי. הדבר היה כנראה כל כך טבעי ושגור בעיני עד שכשאר נשאלתי על כך עניתי בטבעיות גמורה ובלי לחשוב פעמיים. על כך כבר אמרו חכמים ממני- שאין דבר יותר אמיתי מתשובה של ילד בן 3....