פורסם ב 15.07.09 בישראל!now

איזה כיף היה לנו בסוף השבוע! ראינו חבורה של ספורטאים שלחמו כמו אריות ונתנו לנו הרבה סיבות לגאווה. נבחרת הטניס של ישראל הראתה לנו שמילים כמו דבקות במשימה, צניעות, חברוּת ואמונה שהולכים לנצח אינם מילים שנזרקות סתם לחלל החדר או נכתבות בעיתונים.

כולנו הרי זוכרים את נבחרת הכדורסל הלאומית במסעותיה באליפות אירופה ובטורניר ההזדמנות האחרונה. כל בוקר התעוררנו למשמע שחקן אחר שלא היה יכול/מסוגל/רצה/נתפס לו שריר החשק או השד יודע מה להופיע במדי הנבחרת. היה נדמה כאילו ייצוג נבחרת הפך עבור שחקנים אלה לסרח עודף, מעין מטלה שולית שכזו, לייצג מדינה.

גם בכדורגל לא חסרות דוגמאות ללכלוכים וחוסר קולגיאליות מקצועי: כמה פעמים שמעתם את ניר דוידוביץ' מוחה באוזני "מקורביו" שהוא אינו מרוצה ממעמדו כשוער שני? או את דודו אוואט מחליט לעזוב את הנבחרת ולחזור לספרד כדי "שיוכל להילחם שם על מקומו" או את האדום שספג חיים רביבו במשחק התבוסה לדנמרק רק כדי לא לקחת חלק בהפסד המביך ההוא וזאת עוד בלי שהזכרתי את פרשת נערות הליווי.

אלו היו רק מספר דוגמאות זעום (וזה מה שהכי עצוב) על מנת להמחיש בפניכם את הפער העצום בין שלושת ענפי הכדור המובילים שלנו: הכדורגל, הכדורסל והטניס. עכשיו יכולים לקום כל הציניקנים ולומר שכדורסל וכדורגל הינם ענפי ספורט קבוצתיים שבהם החיכוך גבוה יותר בעוד שטניס הינו ענף פרטני. אולם כפי שראינו כולם, מי בנוקיה ומי דרך המרקע - נבחרת הדיוויס של ישראל התנהגה כקבוצה לכל דבר. הנבחרת למעשה הורכבה מה"כוכב" שלה דודי סלע, שמעבר לכך שהפגין יכולת טניס משובחת ניחן בצניעות לא אופיינית לספורטאי במעמדו בארץ, הראל לוי שלא הפסיק להאמין שהוא הולך לנצח למרות המשוכה הקשה שעמדה בפניו, אנדיוני שהפגינו לכידות ובעזרת הקהל האדיר הצליחו לנצח את המשחק המכריע ושני שחקני הספסל, נועם אוקון ואמיר חדד שלמרות שלא שיחקו, הראו חברוּת מהי ועודדו את חבריהם כאחרון האוהדים. בהקשר של שניהם ראוי לזכור ולהזכיר שלקראת התמודדות האחרונה נגד שבדיה זימן הקפטן אייל רן את נועם אוקון שנפצע ובמקומו הוזעק ברגע האחרון אמיר חדד. חדד, למרות שדווקא שיחק טוב ולא אמר מילה על ההתרעה הקצרה שבזימון, נשחט בעיתונים על מימדי גופו.

אחרון ברשימה, הוא האיש שאחראי אולי יותר מכולם על החיבור המדהים הזה - הקפטן אייל רן. רן שהשקט הנפשי והביטחון שהקרין על שחקניו העניק לנו כמה נקודות, זכה לאחת התמונות היפות ביותר כאשר הונף בסיום אל על על ידי השחקנים. מגיע להם.