פורסם ב 21.8.09 בישראל!now

בשקט, בשקט בלי שכמעט שמנו לב, ליגת העל שלנו חוזרת. בשנים האחרונות נראה שמשהו במוצר הזה שנקרא הכדורגל הישראלי קצת נפגע. אולי זה בגלל הצפת התכנים בערוצי הספורט השונים, אולי בגלל הרמה הנמוכה, אולי בגלל מחירי הכרטיסים הגבוהים ואולי בגלל כל המרכיבים גם יחד המרכיבים תבשיל קשה לעיכול עבור אוהד הכדורגל הממוצע.

העונה הקרובה תעמוד בסימן הגדלת הליגה ל 16 קבוצות ויהיה מעניין לראות האם המהלך הזה יוכיח את עצמו כמו שמקווה אבי לוזון, או שהוא יגרום לליגת העל להיות עוד פחות מעניינת משהייתה לפני כן.

ראש החץ שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות הכולל את בית"ר ירושלים, מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי נתניה יכלול בעונה הבאה את שלוש הראשונות ללא מכבי נתניה שנחלשה משמעותית לעומת העונות הקודמות.

שתי קבוצות שכדאי לשים אליהן לב בעונה הקרובה הן מכבי ת"א והפועל ב"ש. הראשונה, נראתה לא רע בכלל במשחקי גביע הטוטו ולשם שינוי נראה שמשהו טוב עובר על הקבוצה מקרית שלום, מעניין יהיה לראות האם תצליח מכבי לחזור למקומה הטבעי בצמרת הליגה או שהיא תמשיך לבסס את עצמה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית.

הפועל ב"ש חוזרת סוף סוף למקומה הטבעי בליגת העל. ב"ש, ביחד עם התמיכה של הבעלים אלונה ברקת, הקהל הגדול שיגיע מכל אזור הדרום והמאמן המבטיח גיא עזורי מבטיחה לנו עונה מרתקת ואל תתפלאו אם היא תהיה הסוס השחור של הליגה.

אהה רגע, כמעט ושכחתי, יש עוד קבוצה שממש השבוע הולכת לפגוש איזו קבוצה מליגה זניחה בהולנד העונה לשם פ.ס.ו איינדהובן ובשורותיה משחק השחקן הטוב בישראל כיום אלירן עטר. בני יהודה, אולי מועדון הכדורגל השפוי ביותר בישראל המזכיר לי למה אני כל כך אוהב כדורגל ישראלי. אולי זה משום שבכל מה שקשור בכדורגל אני רומנטיקן ללא תקנה ואולי פשוט משום שזה שלנו.

בשנים האחרונות יותר ויותר חברים שלי נהיו אוהדי ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, צ'לסי והרשימה עוד ארוכה. הם כבר הפסיקו לכתת את רגליהם לעבר "בלומפילד" או "הקופסא", "האורווה" או "קריית אליעזר" ואפילו לא צופים בשידורים הישירים מליגת העל. לדעתי, "דרבי תל אביבי" בין הפועל למכבי יותר מרגש ומסעיר מכל "סופר קלאסיקו" בין בארסה וריאל, מפגש בין מכבי חיפה ומכבי ת"א מרתק יותר מאשר מפגש בין צ'לסי לליברפול ומפגש בין בית"ר וסכנין מעניין וטעון יותר מאשר הדרבי של מילאנו.

הכדורגל הישראלי עבר הרבה גלגולים מאז שהיינו נצמדים למקלט הרדיו כדי לשמוע "שירים ושערים". בתקופה ההיא, כל שחקן היה מקבל מימדים של אגדה בהתהוות וכל חצי מצב היה מתורגם על ידי זוהיר בהלול להיסטריה של ממש.

למען האמת, עד שהחלו שידורי הכדורגל מכל המגרשים, האמנו שליגת העל שלנו שנקראה אז הליגה הלאומית, היא המוצר הכי שווה בשוק. לא הבנו איך למרות הליגה הכול כך טובה שלנו אנחנו נכשלים שוב ושוב בניסיונות כושלים להגיע לאליפות אירופה והמונדיאל. שידורי הטלוויזיה חשפו את ערוותה של רמת הכדורגל בישראל ולמרות זאת הכדורגל הישראלי הוא נשמת אפינו ולחם חוקינו. השירים במגרשי הכדורגל נכתבים ושרים בעברית, אנחנו מקללים בעברית, צוחקים בעברית ולפעמים גם בוכים בעברית כאשר קבוצתנו האהודה הפסידה בדקה ה-90.

אין לנו כדורגל אחר וכולי תקווה שהעונה הבאה עלינו לטובה תפתיע לטובה ותחזיר את כל חבריי שבמקורם הינם אוהדי הפועל ת"א, מכבי חיפה, מכבי נתניה והפועל פ"ת בחזרה לבלומפילד, קריית אליעזר, הקופסא והאורווה. שנה טובה.